1. שם, לא כאן, במקום אחר בכלל
הפוסט הזה (להלן: "הפוסט") יורכב מחמש פסקאות קצרות (להלן: "הפסקאות") שיעסקו בחטאי הכתיבה המרכזיים של עורכי הדין (להלן: "החטאים"). מכיוון שידוע שהגדרות מדויקות חשובות מאין כמוהן לצורך הבנת הנקרא, נגדיר כבר מראש במה יעסקו החטאים דלעיל: באוצר המילים המשפטי (להלן: "הלקסיקון"), בסוגייה התחבירית (להלן: "התחביר"), בקול הסביל (להלן: "הסביל") ובאופן עריכת המשפטים (להלן: "אופן עריכת המשפטים").
שאר החטאים הם כדלקמן:
2. ודוק: לקסיקון בקליפת האגוז
מן המפורסמות שלאנשי המשפט לקסיקון סבוך, או למצער ייחודי. מלתא דתמיהא מידכר דכירי לה אינשי, ואכן – שורשי התופעה כבר במאה ה-14 באנגליה: לעת ההיא הייתה המערכת המשפטית תלת-לשונית – באי הכוח התדיינו בצרפתית, הפסיקות הועלו עלי כתב בלטינית, ובעלי הדין החליפו מילין באנגלית. בנדון דידן לא למותר לציין את העברית המשפטית. זו האחרונה ינקה שורשיה לא מן המשפט המקובל גרידא אלא אף מרובדי לשון המקרא וחז"ל, וגם כיום יש בה לכאורה כדי לגרוע מיכולתו של צד להליך להבין כדבעי את הנדון בעניינו.
3. ותודה לאלוהי הפיסוק
עורכי דין מעדיפים להשתמש במשפטים ארוכים, מכיוון שבאופן הזה הם מצליחים לדחוס כמה-שיותר-רעיונות לתוך משפט אחד – למזלם זה בכלל לא מסובך, כי יש הרבה מאוד סימני פיסוק שמאפשרים להם את הפרקטיקה הזאת (למשל סוגריים, שיכולים לשבור משפט ארוך באמצע; למשל נקודה-פסיק; למשל באמצעות קווים מפרידים – שאיתם אפשר "לדחוף" רעיון לאמצע המשפט בכלל בלי שזה ירגיש מאולץ – והכי, הכי הרבה, איך לא, באמצעות, הפסיקים); באופן הזה, כך נדמה לי, מצליחים עורכי הדין להימנע ביעילות המירבית מסימן הפיסוק השנוא עליהם ביותר
4. לא סובלים מהסביל
יושם אל לב כי הקול הסביל הוא הקול המועדף על עורכי הדין. יודגש ויובהר כי עניין זה מובן בהחלט, שכן העולם הנוצר על ידי הקול הסביל הוא מופלא למדיי: פגישות נערכות, תביעות מוגשות, טענות נטענות, הסדרי טיעון נחתמים, הלכות חדשות נפסקות, פסקאות מסורבלות נכתבות – וכל זה בלי שאף אחד צריך לקחת אחריות על שום דבר.
5. לשמור את הטוב ביותר לסוף
אם, על אף האמור לעיל, יוסיפו עורכי הדין, כולם ביחד או כל אחד מהם לחוד, לפזר "להלנים" ו"לעילים", ייצמדו ללקסיקון המשפטי השגור בפיהם, ימשיכו לנסות לדחוס את כל הרעיונות שהם כותבים לתוך משפט ארוך אחד והקול הסביל לא יינטש מטיעוניהם – לעולם גם נמשיך לראות מהם הרבה מאוד משפטים שהרעיון המרכזי שלהם נמצא בסופם.
*
לקריאה נוספת: שבע שגיאות הלשון המפתיעות של עורכי הדין; חמישה טיפים להדגשת מסרים יעילה ואלגנטית במסמכים משפטיים; שלוש אנקדוטות על המילה "ודוק"; שיר הקופי-פייסט של עורכי הדין (סרטון)
למידע על חמש סדנאות הכתיבה המשפטית של "משפט פשוט" – הקישו כאן.
מתעניינים בנושא הכתיבה המשפטית? הזינו כאן את המייל שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעלה פוסט חדש:
משפט פשוט 
בדיוק ככה כותבים!
צחקתי נורא
אהבתיLiked by 1 person
כתיבה אדירה!
אהבתיאהבתי
קורע, חכם ושנון מאוד. הסיום של הפסקה השלישית פשוט גאוני!
אהבתיאהבתי
נפלא. תודה לך על זה.
אהבתיאהבתי
אין ספק שהכותב גילה את עינינו על דברים שלכאורה מובנים מאליהם, ברם, עם כל הכבוד, לא כל ציבור עורכי הדין חוטא בחטאים אלו, אשר יש להשליך על שמם הטוב (להלן: "הכבוד"), וליצור מרחק בל יגונה בין העם לבין עורכי דין המצויים במגדל השן, שלא לדבר על מגדל בכלל, ולראיה מגדל בבל שייצר לעולם בליל של שפות וחוקים, ודוק, בל נקל ראש באותם חמשת החטאים, פן חלילה נחטא גם אנו. בסופו של יום הצדק ייצא לאור, ואם לא הצדק, משהו בטוח ייצא, מה שמוביל אותנו לשורה התחתונה, למה אני מגיבה כאן ?!
אהבתיאהבתי
משפטפטת במירעה. בב״ח
אהבתיאהבתי
כנ"ל במאמרים מדעיים, למרבה הצער.
אהבתיאהבתי
צחקת? אני בוכה… זה כל כך עצוב, הפוסט הזה ממש עוזר להבין קצת יותר טוב את מפת הרוע והרשע העולמית.
אהבתיאהבתי
משועשעת מאוד, וקצת מתביישת…
אהבתיאהבתי
נהדר! את החטא החמישי הייתי פותחת בחטא משפטי ידוע – "באם" במקום "אם".
אהבתיאהבתי
מדויק. ומה הכי מגוחך? כשאני מנסה לכתוב נורמלי, השותפים משנים לי בחזרה לניסוחים האיומים שלהם.
אהבתיאהבתי
מצוין
אהבתיאהבתי
ולכן טוענים ש 99% מעורכי הדין מוציאים שם רע לכל עורכי הדין
אהבתיאהבתי
דא עקא – איזו מועקה! (שכך עורכי דין כותבים. הפוסט עצמו מצוין)
אהבתיאהבתי
הייתי מצפה שבכתבה שמעבירה ביקורת על כתיבה לא יהיו טעויות. ״למצער ייחודי״, פירוש המילה למצער הוא לפחות (לכל הפחות) ואין לה שום קשר לצער…
אהבתיאהבתי
אין שם טעות. 🙂 תחשוב על זה רגע, "למרבה הצער" בכלל לא מתאים בקונטקסט של המשפט שכתבתי: "מן המפורסמות שיש להם לקסיקון סבוך, ולמצער ייחודי" – אם כבר, אם הכוונה שלי הייתה "למרבה הצער" הייתי צריכה לכתוב הפוך: "ייחודי, ולמצער סבוך" – שהלא אין שום דבר מצער בכך שהוא ייחודי…. כך שהכוונה שלי הייתה בדיוק למה שכתבתי: ידוע שהלקסיקון של עורכי הדין הוא מסובך, ולכל הפחות ייחודי.
בכל מקרה, כדי להפוך את זה לברור יותר, שיניתי את ה"ו" ל"או". נראה לי שככה זה יהיה פחות מבלבל.
אהבתיאהבתי
זהו ללא ספק קול רענן אשר מפכה כפלג זך בישימון הצחיח של הכתיבה העבשה.
אכן אכלנו לגמנו ושבענו (וישנם אלו שאף שנימנו וזימנו ברוב עם) ניסוחים כגון: "בקליפת האגוז" "איש הישר בעיניו יעשה". כל האי עידנא נקטנו כמאמר הסופר "שא בשרך בשיניך, ודום!", אבל לימוד זכות יש בו זכות גדולה, ואף כי הדבר קשה, אנסה ללמד סניגוריה על עמיתיי וחבריי לגילדה.
1. בידוע לכל דרדק ובר בי רב כי ברובדיה של שפת עבר טמונים להם אוצרות העבר- לשון חז"ל, הנביאים והמקרא. כאשר מתרווח לו פרקליט עלי כורסא או ספסל, הללו צפים ושבים אליו- כבן אובד אל אב, ככנסת ישראל אל ארץ הקודש לאחר 2000 שנות גלות. לא יהא זה מן הנמנע לעשות שימוש נאה באוצר בלום זה.
2. ותו, במאי הני מילי? במילי, דקושטא לאו חד מהם, וכדתנו רבנן "הרוצה לשקר- ירחיק עדותו". ולישנא ארמאה הוי חד טובא טפי אורחא למירחק רחיקי מין קושטא.
3. "להלן", "לקמן", "לעיל", "מגו", "מבר", "מחד", "מאידך", "אגב אורחא", "סימוכין", "תימוכין", "צרופה", "רצ"ב" אלו חלק מהמילים בהם נבדל ומופרש לו הפרקליט מיתר בני האדם. מסתכל הוא בהם כתרנגול בבני אדם, או שמא להפך. מחוץ נראים הם כחד בלב אחד, יחגרו חגורם בקסרקטין אחד, ילונו בגונדה אחת ואף ידורו הם בעיר אחת, אך בליבו יחוש אותו פרקליט עליונות משל אין הוא והם יכולים לדור בכפיפה אחת בבואם בסוד השפה ונבכיה. ועל כן כל אימת שיידרש אותו פרקליט חביב שלנו לנסח מכתב דרישה זוטר שעלותו נאמדת ב-272 ש"ח יעשה הלה שימוש נרחב בכל מסעפי השפה ויטייל בין כל משעוליה כבן בית של ממש.
עד כאן. תמו דבריי שבנדון.
אין באמור במאמרי זה ו/או במה שאינו אמור בו בכדי למצות את כל טענותיי בעניין שבנדון ו/או לגרוע מכל זכות ו/או סעד לה אני זכאי על פי כל דין הסכם או נוהג.
בב"ח
עורך דין צעיר ומובטל
אהבתיאהבתי
ענק. 🙂 אולי בא לך לפרש את הסעיף בארמית, עבור אלה בינינו שאינם דוברים ילידיים שלה? 😉
אהבתיאהבתי
"איעתר, איפוא, לבקשתך אשר ישרה בעיניי.." אני עדיין תקוע על "המוד" של הכתיבה והפאתוס המלווה ברקע 🙂
תרגום הארמית הוא כדלקמן (כפי שמונח לפנינו): ועוד, במה הדברים אמורים? בדברים שהאמת אינה אחד מהם, וכפי ששנו (גרסו) חכמים "הרוצה לשקר- ירחיק עדותו". וניסוח בלשון ארמית היא אחת הדרכים היותר טובות לשקר ולהרחיק מהאמת.
אהבתיאהבתי
וואו. מעולה! ותודה על התרגום. 🙂 אני סקרנית, מאיפה הידע הנרחב הזה בארמית?
אהבתיאהבתי
דנה,
אני בעל רקע חרדי וצברתי בנעוריי הרבה מאד שעות קסומות ומהנות של תלמוד בבלי (גמרא) אשר כידוע כתוב בארמית.
אהבתיאהבתי
כן, אכן ידוע… בשנה שעברה למדתי לא מעט קורסים בלשון באוניברסיטה, ובין השאר יצא לי לחוות קריאת קטעים מהמשנה ומהתלמוד (אם כי את החלקים שכתובים לגמרי בארמית לא קראנו). אם הייתי ממשיכה ללמוד לשון, היה לי השנה קורס בארמית – אבל אני בספק שהייתי מגיעה לרמה שלך אפילו אחרי קורס שלם. 🙂
אהבתיאהבתי
אני מניח שאם תתמידי – תגיעי.
לטעמי השפה הארמית יפה מאד, ובעיני היא הבת השלישית של טריו השפות – עברית, ערבית וארמית. כתחביב אני כעת לומד ערבית מדוברת באופן עצמאי (בעיקר אוצר מילים), וישנן לא מעט מילים זהות לגמרי.
אותי לימדו ללכת תמיד למקור, ולכן טוב יהיה לקרוא את הארמית בתלמוד, אם כי בתלמוד הבבלי הארמית די מתומצתת.
מומלץ לא להתחיל עם הליבה הקשה – הלכות ופלפולים, גזרות שוות והיקשים, אלא דווקא מהפן הסיפורי שמצוי בשפע בתלמוד הבבלי.
בתלמוד הבבלי למעשה פזורות להן ה"אגדתות"- סיפורי חז"ל שממחישים בארמית את שאירע כהוכחה וראיה לגוף ההלכה הרלוונטי בו דנים.
למשל סיפור חורבן בית המקדש, שנכתב בסמוך לחורבן, מופיע במסכת גיטין דף נה עמוד ב' ונמשך לאורך 3 דפים.
קשה לך? יש גמרא מיוחדת של הוצאת "שוטנשטיין" שם ניתן לקרוא את הטקסט המקורי בארמית לצד תרגום.
אומנם זהו תרגום חופשי יחסית, אך ניתן בהחלט ללמוד ממנו את השפה.
וכמובן שיש עוד הרבה. ים של מידע.
"אייש ביקול אל-נבי מוחמד? איחנא אל יאהוד- אהל אל כיתאב.."
אהבתיאהבתי
בס"ד
וואוווו נהניתי מכל מילה ומילה בפוסטים שרשמת לעיל!!! תודה (-:
אהבתיאהבתי
בשמחה!
אהבתיאהבתי
שכחת – "חברי המלומד"
אהבתיאהבתי
אה.. אני לא ממהר לפרגן.. 🙂
אהבתיאהבתי
פינגבק: גם שופטים חוטאים לפעמים | היסוד העובדתי - מחשבות על עולם המשפט
היי דנה, מאד נהניתי מהפוסט החביב והמשעשע שלך. לא זו אף זו, נתת לי השראה לכתוב פוסט משל עצמי על "חטאי הכתיבה" של השופטים בפסקי דין (בתקווה שלא יסלקו אותי מהלשכה בגלל פגיעה בכבוד המקצוע 🙂 )
אני לא אוהבת את אלה שנוחתים אצלך בבלוג ומשאירים תגובה בנוסח של "אחלה בלוג! מוזמנת לשלי!", אבל את באמת מוזמנת לקרוא.
: http://lilachlaw.wordpress.com/2014/03/10/%D7%92%D7%9D-%D7%A9%D7%95%D7%A4%D7%98%D7%99%D7%9D-%D7%97%D7%95%D7%98%D7%90%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%A4%D7%A2%D7%9E%D7%99%D7%9D/
אהבתיLiked by 1 person
השארתי לך כבר תגובה אצלך בבלוג, אבל שכחתי להודות לך על המחמאות! 🙂
ואני שוב אגיד שנהניתי מאוד לקרוא את הפוסט שלך!
אהבתיאהבתי
פינגבק: שבע שגיאות הלשון המפתיעות של עורכי הדין | משפט פשוט
אהלן. אני מלמד את הדברים האלה בצבא, וכתבתי ספר שכולל כמה מהנקודות שאת מעלה כאן (ובפוסט הבא).. רציתי רק להגיד לך שהפוסט הזה פשוט נהדר. בהצלחה.
אהבתיLiked by 1 person
תודה רבה!
אגב, יצא לי לקרוא חלקים מהספר שלך, ואני חושבת שהוא ממש נפלא. 🙂
אהבתיLiked by 1 person
פינגבק: FAQ על השפה המשפטית הפשוטה | משפט פשוט
משובח!
אהבתיאהבתי
שלום. תודה רבה!
אנא כתבי על "עובר ליום"
"ככל ו", "ככל ש" במקום המילה "אם"
נשוא התביעה במקום נושא התביעה או מושאה.
אלפי תודות!
אהבתיאהבתי
תודה רבה על התגובה! 🙂 כמו כן, תודה רבה על ההצעות. מדובר בשגיאות לשון שאני אכן מתייחסת אליהן בסדנאות שלי, ובהחלט אשקול להכניס אותן גם לתוך אחד הפוסטים הבאים.
אהבתיאהבתי
היי חייבת להגיד שיש לך בלוג מהמם ומאוד מאוד מעניין לקרוא את המאמרים שאת כותבת!
אני בעצמי גם למדתי מפשטים אז גם חשוב לציין שרמת ההבנה שלך מאוד גבוהה וגם למדתי הרבה מהבךוג שלך!
תודה !
אהבתיאהבתי
היי,
תודה רבה רבה על התגובה המקסימה! 🙂
אהבתיאהבתי