שיר הקופי-פייסט

אז… מרוב כל הטירוף של הימים האחרונים (אחרי שהעליתי את שיר הקופי-פייסט לרשת הוא התחיל להתפשט בוויראליות פסיכית, שהגיעה לשיאה כשדף הפייסבוק של התכנית "צינור לילה" שיתף אותו!) – פתאום קלטתי ששכחתי לפרסם אותו במקום החשוב ביותר – כאן! אלא שאז אמרתי לעצמי: אבל רגע, דנה, זה לא יפה – הרבה מנויים חדשים נרשמו לבלוג שלך בימים האחרונים בגלל השיר – ומה, עכשיו הם יקבלו אותו גם בהודעת מייל?

אז ניסיתי, באמת שניסיתי למצוא דרך למנוע את זה: חפרתי לא מעט ברשת בנסיונות להבין איך מבטלים את התכונה של שליחת מייל מבלוג של וורדפרס למנויים – אבל רק בפוסט אחד ספציפי. ונחשו מה? כל נסיונותיי העלו חרס. 😦 אז בסופו של דבר החלטתי כדלקמן (חה חה): א. להעלות אותו כאן בכל זאת. ב. להתנצל לפני כל המנויים החדשים על ה"הספמה" המצערת. ג. להוסיף מתחתיו שלוש הערות לשוניות קצרות בנוגע לסרטון – כדי שבפוסט יהיה ערך מוסף גם עבור מי שכבר צפה בו.

אז קודם כל, הנה שיר הקופי-פייסט:

 

וכעת, להערות (שווה לקרוא אותן רק אחרי שצופים בסרטון) –

א. "אז עתה, דא עקא, הוא תובע" – כך, בטיוטה הראשונה של השיר, סיימתי את הבית הראשון של כתב ההגנה. אלא שאז שני עורכי דין העירו לי שהשימוש ב"דא עקא" בהקשר הזה צורם להם. לטענתם, למרות שהמשמעות המילולית מתאימה לכאורה למשפט ("זו הצרה" – ואכן, התכוונתי לכך שעורך הדין מטעם ההגנה יכנה את עצם הגשת התביעה "צרה"), רוב עורכי הדין משתמשים בביטוי במשמעות של "אלא ש…". קצת הצטערתי להחליף את הביטוי ב"על אתר", כי "דא עקא" התחרז יפה עם "עתה" (וכל חריזה מוסיפה חן מסוים, גם כשהיא בגבולות המשפט הבודד) – אבל בסוף החלפתי, ועד עכשיו אני לא לגמרי בטוחה אם "דא עקא" אכן לא התאים שם. אם מישהו רוצה להביע את דעתו בתגובות – ממש אשמח.

ב. "כקוזאק הנגזל, (כך אמרו כבר חז"ל!)" – כתבתי את זה כך בכוונה – גם כי החרוז מצא חן בעיניי, וגם כדי להדגים את הגיחוך שבשימוש שגור בביטוי שלא באמת מכירים את מקורו. קיוויתי שאחד המגיבים על הסרטון יעיר לי על המשפט הזה, כדי שאוכל לענות לו – אולם איש לא עשה זאת, ולכן אני מנצלת את ההזדמנות הנוכחית כדי להבהיר: אין שום קשר שבעולם בין "הקוזאק הנגזל" ובין חכמינו זכרם לברכה. מדובר בביטוי שמקורו בכלל ביידיש (כלומר, שנים רבות מאוד אחרי חז"ל), והוא מבוסס על כך שהקוזאקים – ששירתו בצבא הפולני או הרוסי – נהגו לפגוע ביהודים ולשדוד אותם. לכן הביטוי "הקוזאק הנגזל" הוא סוג של אוקסימורון, ונוהגים להשתמש בו כשמי שמתלונן שניצלו אותו ופגעו בו (התובע) הוא למעשה זה שפוגע ומנצל.

ג. "והכתב הגנה – כך תוקן" – השורה האחרונה של השיר הדאיגה אותי יותר מכל השאר. אמורים, כמובן, לכתוב "כתב ההגנה" – אבל כדי להתאים את זה למשקל של השיר צריך היה לאלץ את השירה בצורה לא טבעית – וזה לא מצא חן בעיניי. בסופו של דבר אדם ואני החלטנו שהיות שכל סיפור המסגרת של השיר ממילא כתוב במשלב דיבורי ("עבודה להנחית", "יא גנוב"), נלך על המשלב הדיבורי עד הסוף – אבל מכיוון שלא היה לנו כוח לכל מיני טוקבקיסטים קטנוניים שיכתבו לנו שאנחנו מטומטמים, הכנסנו את ההסבר בכוכבית (כמובן שזה עדיין לא הפריע למספר טוקבקיסטים להעיר על זה, אבל היי, אלה החיים 🙂 ).אגב, במילים "הכתב הגנה" יש עוד טעות – מישהו עלה עליה במקרה? (בין הפותרים נכונה תוגרל שבלונה של כתב הגנה! 🙂 ).

נ.ב. ובכל זאת, אחת קטנה נוספת (אך הכי חשובה!) לסיום – סתם שתדעו שאדם מעוז, הבחור המוכשר-עד-מאוד שהלחין, שר (את כל הקולות!) ולבסוף אף ערך את הווידאו בקפידה פרפקציוניסטית לעילא – הוא גם בעלי הטרי והאהוב. 🙂

מודעות פרסומת

15 מחשבות על “שיר הקופי-פייסט

  1. אכן כפלג מים זכים המפכים בישימון, הגיע וידאו קלפי זה לאוזניים. מוסיקה ערבה לאוזניי ולא בכדי. לא זו אף זו שמחוללת השיר בטובעה מטבעות לשונה הייחודיות בשיר, הגדילה לעשות ואף באה בברית הנישואין עם עלם חמודות זה.
    יהי רצון שמלבד וידאו קליפ מושקע זה תזכו להביא עוד דברים לעולם. ובברכת בני, חיי ומזוני תעוטרו מידי שמייא.

    בב"ח ואכמ"ל וקשקב"ל,
    עו"ד צעיר טרי ומובטל

    Liked by 1 person

    • יאפ, יש לנו זוכה! זו אכן הטעות שהתכוונתי אליה. 🙂 גם היא נמצאת שם במטרה להדגיש את משלב הדיבור (משום מה, הרבה יותר קל לומר את זה ב-כ' לא דגושה. אני מניחה שההסבר לזה נעוץ בסוגיות שונות של תורת ההגה, שאת רובן כבר שכחתי מזמן 🙂 ).

      אהבתי

  2. כבר מזמן הפסקתי להעיר על ניבים ואמרות שהציבור הישראלי מלביש על חז"ל האומללים שסובלים התעללות זו בשתיקה.

    הדוגמה שעולה בראשי ברגע זה הינה: "איש באמונתו יחיה", משפט המיוחס באופן שגוי לתנ"ך.

    דרך אגב, נהנתי מסיום השיר "זה לקח שתי דקות…" כל כך מזכיר לי את העו"ד המשפחתי (ניתן להסיק את גילו מכך שמשרת את המשפחה כ30 שנה), שכאשר מזכירתו נעדרת, באמת לוקח לו שתי דקות שלמות להחליף שתי מילים במסמך (מה שתמיד מעורר בי תשוקה, לקחת לו את המחשב ולעשות זאת בעצמי 🙂 ), מה שלוקח "לאדם הסביר" שתי שניות.

    Liked by 1 person

    • אני דווקא ראיתי את זה כתירוץ היחיד לכך שלא מוצג שינוי בהמשך כתב ההגנה, במקומות בהם מתחייב שינוי לאור החלפת הצדדים…

      אהבתי

  3. יודע מעט מאוד עברית, וגם לא דקדקן או טהרן בשום פנים ואופן, אבל בחיאת רבכום – 'הבוס החשוב' עם הא הידיעה בפתח לפני ח' בקמץ (גדול), ואף אחד לא מזדעזע?!!!!!

    Liked by 1 person

  4. הבעיה האמיתית היא שרוב הסטודנטים למשפטים – ובעצם, הסטודנטים הישראלים בכלל – לא פתחו ספר קריאה מימיהם. רובם עמי ארצות, עילגים וצרי אופקים. הם פשוט לא יודעים כלום.
    אחרי שהתבהמו 12 שנה במערכת החינוך ובצבא, הם נוחתים בפקולטה (-אליה הגיעו בזכות ניבים מכרטיסיות של מכוני הכנה יקרים לפסיכומטרי), ובין שגיאת כתיב אחת לאחרת משרבבים "דנן" ומיני מילים במשלב צורם. זה מביך, זה פתטי, ואלף סדנאות כתיבה לא יצילו את עדר הבוזגלואים מעצמו; בעולם מתוקן היו צריכים לתת 'נכשל' בכל מבחן שהמרצה מזהה בו יותר מ-3 שגיאות כתיב. לא באוניברסיטה, אלא עוד קודם לכן – בבגריות.
    בעולם מתוקן, במחשבה שניה, המשפט היה משמש ככלי לעשיית צדק, אבל מילא.

    אהבתי

  5. והערת ניקוד אחרונה בלנ"ד:
    "ומחר יש עוד יום עבודה" – ה-ו' שלפני ה-מ' צריכה להיות מנוקדת בשורוק, כמובן.

    חוץ מזה – שאפו עצום. שיר ענק ומעלה חיוך בכל פעם מחדש.

    אהבתי

  6. פינגבק: הפעם הראשונה שלי (בעיתון, בעיתון!) | משפט פשוט

  7. ערב טוב לכולם והידד על השיר והבלוג,
    הערה אחת – אין מניעה דקדוקית בעברית לאמר הכתב הגנה, ניתן לאמר זאת בשני האופנים.

    אהבתי

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s