עקרונות הקיצור של צ'רצ'יל

לאחרונה – ואין לי שום מושג למה – התחלתי לקרוא הרבה ספרות עיונית (רק לפני יומיים, למשל, סיימתי לקרוא ספר עב-כרס באנגלית על חיי היומיום באנגליה בתקופה הוויקטריאנית…). אין ספק שזה לא ממש אופייני לי, ולא בדיוק ברור מה עובר עליי. 🙂 בכל מקרה, בתוך כל הבולמוס הזה של הקריאה העיונית התחלתי לקרוא גם את הביוגרפיה של צ'רצ'יל – והופתעתי לגלות שנוסף על פעילותו הצבאית והמדינית הענפה הוא היה גם כותב פורה ומוכשר ביותר. כבר בגיל 21 הוא פרסם בעיתון רשימות מחזית המלחמה בקובה, ולאורך כל חייו הייתה הכתיבה אחד ממקורות הפרנסה העיקריים שלו: הוא כתב יותר מ-40 ספרים, אלפי כתבות עיתונות ולפחות שני תסריטים. בשנת 1953 הוא אפילו זכה בפרס נובל לספרות.

כשחיפשתי בגוגל מידע נוסף על הכתיבה שלו, מצאתי את האוצר הקטן הבא – תזכיר שכתב צ'רצ'יל במהלך מלחמת העולם השנייה, שבו הוא מתרעם על האורך והסרבול של המסמכים שעל חברי הקבינט לעסוק בהם, וקובע הנחיות בנוגע לאופן כתיבת הדוחות בצורה קצרה ובהירה יותר. אני אמנם לא בטוחה שקראו לזה ככה בשנות ה-40, אבל מה שצ'רצ'יל מנסה למעשה לעשות כאן זה להנחיל לחברי הקבינט ולצוותיהם את עקרונות הכתיבה הפשוטה.

הרשיתי לעצמי לתרגם את המסמך (הקצר, כמובן!) לעברית, והרי הוא כאן להנאתכם (ולמי שמעדיף – מצ"ב לינק למסמך המקורי באנגלית).

תיהנו! 🙂

—————————————————————————————————————

(מסמך זה הוא רכושה של ממשלת בריטניה).

סודי.

W.P.(G) (40) 211.                                                                עותק מס'__

9 באוגוסט, 1940.

משרד המלחמה.

קיצור.

תזכיר מאת ראש הממשלה.

על מנת לבצע את עבודתנו, עלינו לקרוא כמויות אדירות של מסמכים. כמעט כולם ארוכים בהרבה מהנדרש. מצב זה מוביל לבזבוז זמן, היות שעלינו להשקיע מאמץ באיתור עיקרי הדברים.

אני מבקש מעמיתיי ומצוותיהם להקפיד לכתוב דוחות קצרים יותר.

  • יש לשאוף לדוחות שבהם עיקרי הדברים מאורגנים בסדרה של פסקאות קצרות וקולעות.
  • אם הדוח מתבסס על ניתוח מפורט של גורמים מורכבים, או על נתונים סטטיסטיים, על אלו להיות מפורטים בנספח נלווה.
  • לעיתים קרובות תושג המטרה בצורה המיטבית לא בדוח מפורט, אלא בתזכיר המכיל כותרות בלבד, שעליהן ניתן יהיה להרחיב בעל פה במידת הצורך.
  • הבה נשים קץ למשפטים כגון אלה: "נוסף על כך קיימת חשיבות להבאתם בחשבון של השיקולים הבאים…" או "על שיקולים אלה להיות מובאים בחשבון בכל הנוגע לביצוע…". מרבית הביטויים המנופחים הללו אינם יותר מקישוטים שניתן להשמיט לחלוטין, או להמיר במילה אחת. הבה לא נירתע משימוש במשפטים קצרים, אף אם הם נשמעים "דיבוריים".

דוחות שייערכו באופן שבו אני מציע עשויים בתחילה להיראות "מחוספסים" בהשוואה לרשמיות היבשה של הז'רגון הפורמלי. אולם החסכון בזמן יהיה רב, וההתמקדות העקבית בעיקרי הדברים תהווה כלי עזר לחשיבה בהירה יותר.

וינסטון ספנסר צ'רצ'יל

רח' דאונינג 10.

9 באוגוסט, 1940.

—————————————————————————————————————

מודעות פרסומת

11 מחשבות על “עקרונות הקיצור של צ'רצ'יל

  1. יופי של מסר. מסתבר, שמה שהיה נכון לפני עשרות שנים – עדיין נכון היום! נכון וחשוב.
    ובעצם, לאור ריבוי המידע היום – המסר של כתיבה קצרה, פשוטה ובהירה – נכון היום שבעתיים!
    קובי

    Liked by 1 person

  2. יופי של פריט ידע, ופריט טריוויה על צ'רצ'יל. הוא עושה לך לייק מקברו, אני בטוחה (-:
    תרגמת נכס צאן ברזל, ממצא היסטורי רלבנטי ומעניין מאד.
    אגב, הסעיף השלישי שלו הוא אולי החזון הראשון למצגות ppt (מהסוג אליו התכוון ביל גייטס)

    וגם, מעניין יהיה לחקור את האימפקט שהמזכר הזה עשה בקרב הפקידות הבריטית, ולהשוות את סגנון הכתיבה של שרי המלחמה לפני פרסומו ולאחריו.

    וקטנה לסיום: מעולם לא חששו רבים כל כך להגיב בעברית זהירה כל כך על פוסט קצר, פשוט וטוב כל כך. (-:

    תודה!

    Liked by 1 person

    • היי מוישיק,

      תודה רבה על תגובתך המפרגנת! (בהתחלה היא יצאה בג'יבריש ולא הצלחתי לקרוא אותה – אבל למזלי הצלחתי לגלות איך מסדרים את זה, וכך לא פספסתי את התגובה הנחמדה שלך 🙂 ).

      בכל מקרה – אני שמחה מאוד לשמוע שנהנית! 🙂

      אהבתי

    • הם אכן מאוד עמוקים. אפילו יותר עמוקים מזה. קבלי למשל אמירה של שייקספיר, כמה מאות טובות לפני צ'רצ'יל: "מאז החלו כותבים שטרות וחוזים – המילים הושפל כבודן".

      🙂

      אהבתי

  3. תודה על הפוסט והבלוג בכלל. לא צריך להיות משפטן כדי להפיק תועלת מן המסר הזה.

    אולי ראית ואולי לא, מכתב מלבב למדור הספרות ב"הארץ" שעושה קציצות מכתיבתו המפומפמת של פרופ' חנן חבר:

    http://www.haaretz.co.il/literature/letters-to-editor/.premium-1.2887349

    Liked by 1 person

    • זה מצוין! נהניתי מאוד לקרוא. אולי אפילו אשתמש בזה בהמשך כמצע לפוסט אחר (על ההמלצה לחבר את הנושא עם הנשוא ככל האפשר – אחד העקרונות החשובים ביותר של השפה הפשוטה).

      תודה רבה. 🙂

      אהבתי

  4. נהנה לקרוא את המאמרים ולאחרונה גם כתבתי לך על זה במייל. דוקא לכן אעיר כמה הערות למכתב זה.
    1- לא נכון להשתמש בעברית נכונה בשני פעלים רצופים ומחוברים. לא נכון לומר "אני מבקש מעמיתיי ומצוותיהם להקפיד לכתוב דוחות קצרים יותר". לא "להקפיד לכתוב" אלא "להקפיד ולכתוב".
    2- לא נכון לעבור מחיוב לשלילה וחזרה לחיוב וכד'. נכון להתחיל באחד ולסיים בשני. לא נכון לומר "לעיתים קרובות תושג המטרה בצורה המיטבית (לשון חיובית) לא בדוח מפורט (לשון שלילית), אלא בתזכיר (שוב לשון חיובית) המכיל כותרות בלבד…". לכן – לא נכון "תושג המטרה לא בדו"ח…". אם המטרה תושג, צריך לומר 'במה'. ולא 'במה לא'. לכן הנסוח הנכון הוא "המטרה תושג בתזכיר… ולא בדו"ח מפורט". הנה אמרתי אותם דברים אך הרכבתי אותם בסדר אחר. אגב, לא נכון לומר "את אותם דברים" משום כפילות לשון. 'את' ו-'אותם' מהווים אותו בסיס לשוני. לכן כתבתי "אמרתי אותם דברים" ללא כפילות לשון.
    3- נכון להמנע מכפילות לשון. לא נכון לומר "בעל פה". "ב" ו-"על" הן אותו בסיס לשוני וזו כפילות. הנכון הוא "על-פה" וזאת כאילו אמרנו "בפה", כלומר 'בדיבור'. אין צורך גם "ב" וגם "על".
    4- השימוש במונח "יש" או "אין" כמצביע על מה צריך לעשות או לא צריך לעשות הוא שגוי. זו כנראה מורשת העגה הצבאית הקלוקלת בחלקה. לא "יש לבצע" ולא "אין לדרוך על הדשא". "צריך לבצע" או "עליכם לבצע" (מוטל עליכם לבצע), או "אסור לדרוך על הדשא" או "לא לדרוך על הדשא". לכן בסעיף 3 כתבתי "נכון להמנע" ולא "יש להמנע". "יש ואין" מצביעים על דבר ממשי: יש בקבוק על השולחן אך אין מים בבקבוק.

    אמשיך לקרוא בענין רב.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s