קטגוריות
זכות הציבור להבין כתיבה משפטית

(עוד לא) מובנת מאליה: זכותו של הציבור הישראלי להבין את זכויותיו וחובותיו

בסיפור "בגדי המלך החדשים" מציעים שני נוכלים לארוג למלך בגדים עדינים במיוחד – כאלו שאנשים טפשים לא יוכלו לראות. כזכור, כל המבוגרים מעמידים פנים שהם רואים את הבגדים, ורק ילד קטן אחד אומר את מה שאמור עקרונית להיות מובן מאליו: "תראו, המלך עירום!" ובכך חושף את העמדת הפנים המתמשכת.

ולמה אני מזכירה את הסיפור הזה? כי כשנתתי לבעלי לקרוא את המאמר "זכות הציבור להבין" שפרסמתי לאחרונה – גם הוא אמר את מה שאמור עקרונית להיות מובן מאליו: "תגידי, באמת יש צורך במאמר אקדמי של 73 עמודים כדי להסביר למה לציבור הישראלי יש זכות להבין את הזכויות והחובות שלו?"

להמשך קריאה ←

קטגוריות
זכות הציבור להבין כתיבה משפטית

למה השפה המשפטית מקשה על קוראיה? ארבעה הסברים מתחום הקוגניציה

הביקורת על שפת המשפט אינה חידוש בן ימינו: כבר בשנת 55 לפני הספירה המליץ הפילוסוף קיקרו לעורכי הדין לוותר על "הנוקשות האופיינית לשפתנו המשפטית"; במאה השבע עשרה כתב שייקספיר כי "מאז החלו כותבים שטרות וחוזים – המילים הושפל כבודן" ובמאה השמונה עשרה כתב סוויפט ב"מסעי גוליבר" כי לעורכי הדין "שפת עלגים מיוחדה, אשר לא ישמענה כל בן-תמותה מלבדם". ביקורת על השפה המשפטית נשמעת גם היום, והקומיקאי האמריקאי ויל רוג'רס הצליח לסכם אותה במשפט קולע אחד: "כשאתה קורא טקסט שאתה לא יכול להבין – כנראה שעורך דין ניסח אותו".

להמשך קריאה ←

קטגוריות
זכות הציבור להבין כתיבה משפטית

האם טקסטים משפטיים בשפה פשוטה תורמים לנגישות למשפט? תוצאות ניסוי אמפירי מקיף ראשון בעברית

"דבר מוזר הוא שמיום הולדתם עד יום מותם שולטים באנשים בני חורין טקסטים שאינם נהירים להם."

(פרנסיס בניון, משפטן בריטי)

להמשך קריאה ←

קטגוריות
כתיבה מקצועית כתיבה משפטית

שבע שגיאות הלשון הנוספות של עורכי הדין

במכתב ההתראה הקצר (והמומצא) שלהלן מסתתרות לפחות שבע שגיאות לשון הנפוצות בקרב עורכי דין. האם תוכלו למצוא אותן?

להמשך קריאה ←

קטגוריות
כתיבה משפטית

משפטנים כמשוררים: על קלישאות ומטפורות במשפטית

הצצה בלעדית לפרק מהספר החדש והמעניין 'זאת ועו"ד!' – ספר ראשון מסוגו בישראל העוסק באופן מקיף ומעמיק בשפה העברית המשפטית.

להמשך קריאה ←

קטגוריות
זכות הציבור להבין כתיבה משפטית

גם מחקרים מוכיחים: עדיף להשתמש בשפה משפטית פשוטה

ב-2010 החליט שון פלאמר, עורך דין מטקסס, לבדוק מה ישכנע יותר את השופטים – כתב טענות המנוסח בשפה משפטית רגילה, או שמא אותו כתב טענות כשהוא מנוסח בשפה פשוטה. לשם כך שלח פלאמר ל-800 שופטים כתב טענות באורך שלושה עמודים ורבע, המנוסח בשפה משפטית סטנדרטית (legalese). למחצית משופטים אלה הוא שלח ניסוח של אותו כתב טענות בשפה פשוטה, באורך שני עמודים וחצי, ולמחצית השנייה שלח ניסוח של אותו כתב טענות בשפה מדוברת (על גבול הסלנג) באורך שני עמודים.

השופטים התבקשו לקבוע איזו משלוש הגרסאות הייתה המשכנעת ביותר.

להמשך קריאה ←

קטגוריות
זכות הציבור להבין כתיבה משפטית

למה קוראים לבלוג שלי "משפט פשוט"?

זמן קצר אחרי שפתחתי את הבלוג ופרסמתי את הפוסט הראשון, קיבלתי מייל מעורך דין, שכתב לי כך:

"שבתי לאחרונה מהגולה הקרה לאחר שעבדתי כעו"ד משך 4 שנים באוסטרליה. בשנה הראשונה אף אחד לא יכול היה לקרוא את מה שכתבתי – מכתבים, הסכמים ושאר מרעין בישין. וכל זה למה? כיוון שבאוסטרליה ובאנגליה (ככל הידוע לי) הנחילו את תרבות השפה הפשוטה. כשניסחתי מכתב דרישה רצוף איומים מרומזים על מה שידוע ומה שאינו נטען על ידי מרשי וכו', עורכת הדין שאיתה עבדתי נטלה את הטיוטה, גלגלה לכדור, ולסל (המיחזור). לא עוד הסכם בן 30 עמודים שניתן לכווץ ל-8. לא עוד מכתב דרישה רצוף אמירות חוזרות מכיוונים שונים, מילים נרדפות, ושימוש בליעל בארמית למתחילים. על מנת לעודד ידידותיות למשתמש, לחסוך בעלויות משפטיות ללקוח ולעוה"ד, וכן לחסוך אלפי ימי בימ"ש בשל אי-בהירויות למיניהן – הכלל ברור: אנגלית פשוטה!"

להמשך קריאה ←