אין דרך מובהקת יותר לדעת שסטודנט כתב את העבודה שלו בבינה מלאכותית מאשר לראות משפט שכתוב ככה:
תגית: ניסוח מסמכים משפטיים
איך היו נשמעים המשפטים הבלתי-נשכחים מהסרטים שאהבנו, אילו (חס וחלילה) עורכי דין היו מנסחים אותם? 😉
כנראה שבערך ככה:
"דבר מוזר הוא שמיום הולדתם עד יום מותם שולטים באנשים בני חורין טקסטים שאינם נהירים להם."
(פרנסיס בניון, משפטן בריטי)
כולנו יודעים ששופטים עוסקים בכמויות מסמכים אדירות: בקשות, כתבי תביעה, פרוטוקולים, פסקי דין ועוד. מכיוון שכך, לעורכי הדין חשוב למשוך את תשומת לב השופטים בדיוק אל חלקי המסמך המכילים את המסרים החשובים ביותר. אלא שעורכי דין רבים אינם עושים זאת ביעילות, ובמקום זה הם מציפים את המסמך במשפטים מורכבים, בקלישאות חבוטות ובשלל סימני קריאה. מרוב הדגשות כבר לא רואים את המסר.
בפוסט זה אמליץ על חמש שיטות להדגשה יעילה ואלגנטית של מסרים בכתיבה המשפטית, ואלו הן:
במכתב ההתראה הקצר (והמומצא) שלהלן מסתתרות לפחות שבע שגיאות לשון הנפוצות בקרב עורכי דין. האם תוכלו למצוא אותן?
הצצה בלעדית לפרק מהספר החדש והמעניין 'זאת ועו"ד!' – ספר ראשון מסוגו בישראל העוסק באופן מקיף ומעמיק בשפה העברית המשפטית.
ב-2010 החליט שון פלאמר, עורך דין מטקסס, לבדוק מה ישכנע יותר את השופטים – כתב טענות המנוסח בשפה משפטית רגילה, או שמא אותו כתב טענות כשהוא מנוסח בשפה פשוטה. לשם כך שלח פלאמר ל-800 שופטים כתב טענות באורך שלושה עמודים ורבע, המנוסח בשפה משפטית סטנדרטית (legalese). למחצית משופטים אלה הוא שלח ניסוח של אותו כתב טענות בשפה פשוטה, באורך שני עמודים וחצי, ולמחצית השנייה שלח ניסוח של אותו כתב טענות בשפה מדוברת (על גבול הסלנג) באורך שני עמודים.
השופטים התבקשו לקבוע איזו משלוש הגרסאות הייתה המשכנעת ביותר.