קטגוריות
זכות הציבור להבין כתיבה משפטית

(עוד לא) מובנת מאליה: זכותו של הציבור הישראלי להבין את זכויותיו וחובותיו

בסיפור "בגדי המלך החדשים" מציעים שני נוכלים לארוג למלך בגדים עדינים במיוחד – כאלו שאנשים טפשים לא יוכלו לראות. כזכור, כל המבוגרים מעמידים פנים שהם רואים את הבגדים, ורק ילד קטן אחד אומר את מה שאמור עקרונית להיות מובן מאליו: "תראו, המלך עירום!" ובכך חושף את העמדת הפנים המתמשכת.

ולמה אני מזכירה את הסיפור הזה? כי כשנתתי לבעלי לקרוא את המאמר "זכות הציבור להבין" שפרסמתי לאחרונה – גם הוא אמר את מה שאמור עקרונית להיות מובן מאליו: "תגידי, באמת יש צורך במאמר אקדמי של 73 עמודים כדי להסביר למה לציבור הישראלי יש זכות להבין את הזכויות והחובות שלו?"

להמשך קריאה ←

קטגוריות
זכות הציבור להבין כתיבה משפטית

למה השפה המשפטית מקשה על קוראיה? ארבעה הסברים מתחום הקוגניציה

הביקורת על שפת המשפט אינה חידוש בן ימינו: כבר בשנת 55 לפני הספירה המליץ הפילוסוף קיקרו לעורכי הדין לוותר על "הנוקשות האופיינית לשפתנו המשפטית"; במאה השבע עשרה כתב שייקספיר כי "מאז החלו כותבים שטרות וחוזים – המילים הושפל כבודן" ובמאה השמונה עשרה כתב סוויפט ב"מסעי גוליבר" כי לעורכי הדין "שפת עלגים מיוחדה, אשר לא ישמענה כל בן-תמותה מלבדם". ביקורת על השפה המשפטית נשמעת גם היום, והקומיקאי האמריקאי ויל רוג'רס הצליח לסכם אותה במשפט קולע אחד: "כשאתה קורא טקסט שאתה לא יכול להבין – כנראה שעורך דין ניסח אותו".

להמשך קריאה ←

קטגוריות
זכות הציבור להבין כתיבה מקצועית כתיבה משפטית

עקרונות הקיצור של צ'רצ'יל

לאחרונה מצאתי את האוצר הקטן שלהלן – תזכיר שכתב צ'רצ'יל במלחמת העולם השנייה. בתזכיר מתרעם צ'רצ'יל על האורך והסרבול של המסמכים שבהם עוסקים חברי הקבינט, וקובע הנחיות לכתיבת הדוחות בצורה קצרה ובהירה יותר. אני אומנם לא בטוחה שקראו לזה כך כבר בשנות ה-40, אבל מה שצ'רצ'יל מנסה למעשה לעשות כאן זה להנחיל לחברי הקבינט ולצוותיהם את עקרונות השפה הפשוטה.

הרשיתי לעצמי לתרגם את המסמך (הקצר, כמובן!) לעברית, והרי הוא כאן להנאתכם:

להמשך קריאה ←

קטגוריות
כתיבה משפטית

משפטנים כמשוררים: על קלישאות ומטפורות במשפטית

הצצה בלעדית לפרק מהספר החדש והמעניין 'זאת ועו"ד!' – ספר ראשון מסוגו בישראל העוסק באופן מקיף ומעמיק בשפה העברית המשפטית.

להמשך קריאה ←

קטגוריות
זכות הציבור להבין כתיבה משפטית

גם מחקרים מוכיחים: עדיף להשתמש בשפה משפטית פשוטה

ב-2010 החליט שון פלאמר, עורך דין מטקסס, לבדוק מה ישכנע יותר את השופטים – כתב טענות המנוסח בשפה משפטית רגילה, או שמא אותו כתב טענות כשהוא מנוסח בשפה פשוטה. לשם כך שלח פלאמר ל-800 שופטים כתב טענות באורך שלושה עמודים ורבע, המנוסח בשפה משפטית סטנדרטית (legalese). למחצית משופטים אלה הוא שלח ניסוח של אותו כתב טענות בשפה פשוטה, באורך שני עמודים וחצי, ולמחצית השנייה שלח ניסוח של אותו כתב טענות בשפה מדוברת (על גבול הסלנג) באורך שני עמודים.

השופטים התבקשו לקבוע איזו משלוש הגרסאות הייתה המשכנעת ביותר.

להמשך קריאה ←

קטגוריות
כתיבה משפטית

שלוש אנקדוטות על המילה "ודוק"

אני לא בטוחה מתי הייתה הפעם הראשונה שבה נתקלתי בה. איך שלא יהיה, דבר אחד בטוח – מרגע שנתקלתי בה (מבלי להבין אותה, כמובן, וגם מבלי לדעת כיצד יש להגות אותה) לא הפסקתי להיתקל בה שוב ושוב. כמעט בכל פסק דין שלמדנו בפקולטה, כמו גם בחלק לא מבוטל מן המאמרים – הופיעה המילה "ודוק".

עם הזמן למדתי ששופטים ומלומדים ממקמים אותה לרוב בתחילת משפט, עם נקודתיים אחריה, בדיוק לפני שהם חוזרים שוב – במילים אחרות – על מה שכתבו לפניה. יש להניח שלא הייתי מקדישה למילה זו מחשבה אחת נוספת – אלא שלפני זמן מה נשאלתי האם תקני לכתוב גם "ודוקו", בלשון רבים. כשפניתי למקורות שונים כדי לבדוק את התשובה (שהיא, אגב: אפשרי בהחלט) – הופתעתי לגלות שלמילה "ודוק" היסטוריה מפוארת ומעניינת.

להמשך קריאה ←

קטגוריות
כתיבה משפטית

אמנות הקופי-פייסט

למען קידום הכתיבה המשפטית הפשוטה והנהירה, יצרה עו"ד דנה פאר, מרצה לכתיבה משפטית ואקדמית, את "שיר הקופי פייסט" שהיה ללהיט רשת. כמו בכל בדיחה טובה, גם כאן מסתתרת סוגיה רצינית וכואבת.

להמשך קריאה ←